סרנדיפיטי ואהבה
"האהבה לא נמצאת באחר, היא בתוכנו.
אנחנו מעוררים אותה.
אבל כדי לעורר אותה אנחנו זקוקים לאדם האחר.
ליקום יש משמעות רק כשיש לנו עם מי לחלוק את הרגשות שלנו".
פאולו קואלו, "11 דקות"
סרנדיפיטי וחיפוש אהבה
עולם ההיכרויות מאז ומעולם היה לו טבע אקראי (למעט עולם השידוכים הדתי/ חרדי למרות שגם שם אני מאמינה יש יסודות כאלה). גם אני וגם הקרובים אליי הכרנו את בן / בת הזוג באופן אקראי למדי, במסגרת העבודה, בקפיטריה של האוניברסיטה, בהמתנה לטיסה, בראיון עבודה וכו' וכו'. קסם הסרנדיפיטי היה שם! היינו הולכים לסופר ובקופה נדלקים על מישהו, הולכים לחנות ספרים והמוכר/ת עושה לי את זה, הולכים לבקר דודה והשכן הופך לגבר חיי, אפילו בשבעה ובהלוויה כבר שמעתי על הכרויות מעניינות שהפכו למערכות יחסים רומנטיות. אני אגב הכרתי את בעלי לשעבר כשעבדתי בהיותי סטודנטית כדיילת בתיאטרון החאן הירושלמי והוא הגיע לראות שם הצגה.
אז מה קרה לחיפוש האהבה האקראי? משהו כל כך יפה ותמים נדחק הצידה ופינה מקום לעידן תכליתי או במילים אחרות טינדרלה... שורה של אפליקציות תפסו את תשומת הלב של מחפשי האהבה והעלימו את קסם האקראיות. שאלה אחת ניצבת מול המשתמשים – "נועדנו או לא נועדנו?" -שאלה ממוקדת מטרה ורחוקה מגילוי מקרי.
הרבה מחקרים נעשו על עולם ההיכרויות ורוב המחקרים שנתקלתי בהם מצביעים על נתון מעניין ואולי גם מפתיע. בעידן יישומי ההיכרויות עדיין כ-80% מכירים בחיים האמיתיים – ואפילו יש לזה ראשי תיבות- IRL משמע – IN REAL LIFE. האבסורד הוא ש- 80% מעידים שהם מחפשים אונליין ובטוחים שדווקא שם יגלו את אהבת חייהם. ההמלצה היא כנראה גם וגם. חשוב להמשיך ליצור הזדמנויות חיים למפגשים עם אנשים, לשתף את הקרובים לנו שאנו מעוניינים להכיר בן או בת זוג ולא להסס לדבר על זה. ובמקביל- לשוטט בטינדרלה....
ואם כבר אונליין ודייטים רבים, אז חשוב גם לדעת שכל דייט יכול להפוך לפגישת סרנדיפיטי. כי אם לא נועדנו זה לזו בקטע רומנטי, זה לא אומר שאין ערך במפגש בין שתי נשמות פתוחות וחיוביות. ולכן מומלץ להרחיב את נושאי השיחה ולגלות אולי הפרטנר שמולי יכול ללמד אותי משהו אחר על החיים, ניסיון מקצועי כלשהו או אולי שורה של המלצות על פודקאסטים או סרטים. בכל שיחה יש הזדמנות לגילוי של משהו טוב ולא צפוי. תנו לקסם להפתיע.
סרנדיפיטי - הסרט
בשנת 2001 יצא לאקרנים סרט הוליוודי מתקתק בשם 'סרנדיפיטי' אשר תורגם לעברית בשם "בדיוק כשהתאהבנו".
העלילה מתרחשת במנהטן ניו-יורק באווירת הקריסטמס. ג'ון קיוזאק מגלם את ג'ונתן, בחור ניו יורקי חתיך, וקייט בקינסייל מגלמת את שרה, צעירה בריטית בעיר הגדולה. השניים נפגשים בכלבו בלומינגדייל ליד דוכן הכפפות כששניהם מבקשים לקחת את זוג הכפפות האחרון, כל אחד מושך אחת. המפגש האקראי גורר אותם לבית הקפה 'סרנדיפיטי 3' שנמצא בסמוך, ושם על מנת הדגל המתוקה של בית הקפה- שוקו חם קפוא – הם מתחילים ברומן גורלי שמעלה את שאלת ה"נועדנו" לרמת הגורל ויד המקרה.
שם הסרט כנראה נקבע בגלל רעיון האקראיות שמגולם בתוכו. השחקנית בעצמה משתפת שבחרה בבית הקפה בגלל שמו- סרנדיפיטי – המילה האהובה עליה עם הצליל הנעים והמשמעות המיוחדת- אירוע מקרי ובר מזל ואז היא מוסיפה: "אני לא מאמינה במקריות. אני חושבת שהגורל מניע את הכל".
אז בין אם הסרט ממחיש או לא את רעיון הסרנדיפיטי, לא עלינו לשפוט. אבל מומלץ בהחלט לצפות ולהנות.
סרנדיפיטי ושריר הלב
בעולם עמוס גירויים ותשוקות אינסופיות להספיק הכל, לטרוף הכל, לא לפספס דבר, כשתחושת ה-FOMO יוצרת סטרס מובנה בהוויה היומיומית, כדאי להבין את קסם הסרנדיפיטי והיכולת של האנרגיה הזו להיות מרפא לנפש ולאהבה.
כדי להתאהב ניתן לאמן את שריר הלב. לאפשר את חדוות האהבה אל מול גילויים לא צפויים או מתוכננים. הליכה ללא ציפייה למפגש חברתי, יום עיון או סתם למקום העבודה, מניחה ללב את שלוות הסרנדיפיטי. גם למי שמאמינים בזיווג משמיים או בכוח הגורל, מומלץ לאפשר להפתעות טובות ורומנטיות להיכנס למרחב שלנו באופן קסום. הימנעו מציפיות ומשאלות של תכלית כשאתם במסע החיפוש שלכם. ואז – יגיע "האחר" שיעורר את האהבה שנמצאת בתוכנו, כמו שאמר פאולו קואלו בספרו המופלא "11 דקות".
~~
ואם יש לכם סיפור אהבה סרנדיפיטי מיוחד – שתפו אותי.