רעיון הסרנדיפיטי

גלגולה של מילה 

בשנת 1557 – יצא לאור באיטליה ספר של סופר ונציאני בשם Michele Tramezzino ובו אגדה על שלושת הנסיכים מסרנדיפ, שמה הקדום של סרי-לנקה. באגדה נשלחו הנסיכים על-ידי אביהם, המלך Giaffer,  לגלות את החיים שמחוץ לארמון. ככל הנראה הוא הבין שהם מוגנים ומפונקים בכתליי הארמון וידע שחשוב שילמדו את המציאות שבחוץ. 

הנסיכים יצאו למסע הרפתקאות ללא תכלית או מטרה, חמושים בעיניי ציד וסקרנות זיהו בדרכם הזדמנויות וגילויים טובים. סיפור לדוגמה מהרפתקאותיהם היה על זיהוי של גמל שאבד לבעליו בזכות תכונות שהבחינו שיש לו מבלי שראו אותו כלל. היתה בנסיכים תכונה מופלאה זו של גילוי מקרי של דברים טובים ובעלי ערך מבלי שחיפשו אותם בזכות הסקרנות והתבונה שאפיינה אותם. 

האגדה אינה שרדה במלואה אך יש עדויות וסיפורים שנותרו בכתובים. בשנת 1754 חשף את האגדה מדינאי אנגלי בשם הוראס וולפול, בנו של ראש ממשלת אנגליה הראשון, במכתב שכתב לקרוב רחוק. 

במכתבו כתב וולפול: "סרנדיפיטי זו האיכות של המיינד, שדרך מודעות, תבונה ומזל טוב – מאפשרת לנו לגלות דברים בעלי ערך בזמן חיפוש של משהו אחר". הציטוט שלו הוביל ללידתה של מילה חדשה במילון האנגלי – סרנדיפיטי. 

רבות נכתב על רעיון הסרנדיפיטי ויש למעלה מ-50 מיליון מופעים של המילה הקסומה הזו במנוע החיפוש של גוגל. 

על-אף היותה של מילה זו על-שם של מקום (סרי-לנקה של היום) היה ניסיון לתרגם את המילה לעברית. הראשון שניסה הוא פרופ' יובל נאמן, מדען ופוליטיקאי אשר הציע את המילה 'אתינות' כתרגום למילה סרנדיפיטי. זאת משום הסיפור המקראי בו אביו של שאול המלך שלח אותו לחפש אתונות שאבדו, וכשהגיע לשמואל הנביא נמשח למרבה הפתעתו למלך (ספר שמואל א') ועל זה נכתב- "הלך לחפש אתונות ומצא מלוכה". ואם במקרא אנו מחפשים את רעיון הסרנדיפיטי אז כבר במעמד הר סיני קיבל על עצמו עם ישראל את מצוות הדרך "נעשה ונשמע". מכאן שהרעיון לעשות משהו גם אם המשמעות לא ידועה מראש ורק בדיעבד להבין את הערך – הוא רעיון עמוק שנטוע בשורשי היהדות.

הניסיון השני לתרגם לעברית את רעיון הסרנדיפיטי קרה לא מכבר באפריל 2023 כשהאקדמיה ללשון החליטה על התרגום – "תגלית אגב – גילוי לא מכוון, לרוב אגב מחקר שנעשה למטרה אחרת."

המלצה שלי – להישאר עם 'סרנדיפיטי', מילה שמתגלגלת כמו קסם על הלשון וטומנת בתוכה סיפור מסתורי רב שנים. 

 

אנרגיית חיים

סרנדיפיטי זהו הכוח הנסתר בעולם, וזה נוכח בכל מקום סביבנו, מאירועי יום-יום קטנים ועד אירועים משני חיים, לעיתים משני עולם ופורצי דרך. ועדיין – מעטים האנשים אשר אימצו ופיתחו את המיינדסט הזה כדי לגרום לו להיות עוצמתי בתוכם ולהובילם להצלחה. 

הלך רוח של סרנדיפיטי הוא מתכון לחיים אישיים ומקצועיים משופרים ומהנים. המודעות לאפשרות שבכל רגע נתון יש הזדמנות לגילוי מקרי של משהו טוב מאפשרת חופש וגישה אופטימית לחיים. הגילוי אינו בהכרח מיידי, נדרשת סבלנות ואמונה כדי שהקסם יתגלה.  

מחקרים רבים עסקו בקשר בין סרנדיפיטי והצלחה, גם של אנשים וגם של ארגונים, והמסקנה היא ברורה- סרנדיפיטי היא אנרגיה של קסם ונשמעת אולי פילוסופית, אבל היא מאד יישומית והתוצאות לא מבוששות לבוא.

אנשים מצליחים יודעים ליצור הזדמנויות ולחבר נקודות באופן שישיא ערך חיובי להם או לאחרים. פיתוח הסקרנות ותודעת מתחיל הכרחיים לקידום סרנדיפיטי בחיים. היכולת לדבר עם אנשים זרים, לחבר נקודות ולראות חיבורים נרקמים באופן אקראי, הן רק חלק מהיכולות הטמונות באנרגיה של הסרנדיפיטי. 

​

חדשנות

אמנם רעיון הסרנדיפיטי אינו מדע מדויק אבל ההמצאות המדעיות הגדולות ששינו את פני העולם התגלו רובן ככולן במקרה. החדשנות נמצאת במקומות לא צפויים ולא מתוכננים ולכן כדאי לטפח סרנדיפיטי וכך להגביר חדשנות. 

ד"ר אהרן קנטרוביץ', חוקר ופילוסוף של המדע, כתב בספרו "מהאמבה ועד איינשטיין" שסרנדיפיטי בתגליות מדעיות זהו פיצ'ר ולא באג. הוא גם הבחין בין מנוע פנימי למנוע חיצוני. המנוע הפנימי הוא כשרעיונות שמסתובבים בראשו של המדען לעיתים באופן תת-הכרתי מתנגשים אחד בשני כמעט באופן אקראי, עד שלפתע מהתנגשות כזו נוצרים רעיונות חדשים. המנוע החיצוני הוא יותר ברמה החברתית וקשור באינטראקציה בין חוקרים. 

הסרנדיפיטי הוא אחד המרכיבים הנחשקים ביותר בעולם הטכנולוגיה. הגורו של עולם ההייטק, סטיב ג'ובס, האמין בפגישות ספונטניות ומפגשים אקראיים ולכן דגל במרחבים פתוחים במקומות העבודה ובקשר הפיזי בין העובדים. רבות מהחברות הגדולות בעמק הסיליקון מייחסות את מוצרי הדגל שלהם לסרנדיפיטי – מחברת פייפאל, דרך וויקיפדיה ועד היישומים הרבים של גוגל שהתחיל כמנוע חיפוש בלבד. 

ימי הקורונה והריחוק החברתי היוו איום על החדשנות בעולם הטכנולוגי והומצאו כלים עוקפים על-מנת לאפשר לקסם הסרנדיפיטי להתרחש גם בעולם של עבודה מרחוק.

​

מסקנה

כל החיים לימדו אותנו לרצות, לחלום, לכוון למטרה. ובכן, לא תמיד כדאי לדעת מראש לאן הולכים. יש עוד דרכים להגיע לתוצאות, ולא פחות טובות, שיטה שעובדת כאמור עוד מימי התנ"ך.

רעיון הסרנדיפיטי הוא קסם הגילוי המקרי של משהו טוב מתוך תבונה ופרואקטיביות. החדשנות נמצאת במקומות לא צפויים ולא מתוכננים ולכן צריך פשוט לשוטט, לצאת ולגלות. 

מומלץ לאמץ את קסם הסרנדיפיטי כדרך חיים, ככלי להתמודדות עם חוסר ודאות באופן חיובי וכדרך לפיתוח היכולת ליצירה ולזיהוי הזדמנויות בחיים האישיים והמקצועיים. 

כמאמרה המקסים של לאה נאור בתרגום ספרו של דוקטור סוס – 

אם יוצאים מגיעים למקומות נפלאים.