יהודה הלוי

שמחת תורה | יהודה הלוי | סרנדיפיטי חגיגי

~~~~~

רבי יהודה הלוי חי בתחילת האלף הקודם והיה משורר ופילוסוף בתקופה המכונה 'תור הזהב של יהדות ספרד'. הוא היה מגדולי הכותבים של ימי הביניים, למדנו את כתביו בבית-הספר וכיום אנחנו פוגשים אותו בעיקר כשם של רחוב בערים הגדולות.

כמיהתו לארץ ישראל ידועה בזכות השיר 'לבי במזרח'. ידוע כי הוא עלה על אונייה לכיוון מזרח בשנת 1140, בגיל 60+ אבל לא ידוע מה עלה בגורלו והגעתו לארץ ישראל מסתבר אינה וודאית.

בזכות איריס הוד חברתי הגיעו אליי המילים הנפלאות מאחד משיריו, מילים ברוח הסרנדיפיטי:

וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – / לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ – מתוך הבנה עמוקה שכשיוצאים לקראת הגילויים הטובים – הם גם יוצאים לקראתנו. 

החלטתי טיפה להעמיק במקור הציטוט המופלא הזה והנה מה שגיליתי: 

בסוף ספר שמות מסופר על הקמת המשכן, מה שמחזיר את שאלת היסוד בין מעשה המשכן למעשה הבריאה – שאלה הקשורה בהימצאותו של אלוהים על הארץ או בשמיים. על תמיהה זו משיבים הדרשנים: " וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם – בתוכו לא נאמר אלא בתוכם, בתוכו של כל אחד ואחד. (מתוך מאמר של פרופ' אפרים חזן מאוניברסיטת בר-אילן). 

ואז הוא מוסיף כי על רעיון זה, על המתח הפנימי בחיפוש ובהימצאות של אלוהים בתוכנו, כתב יהודה הלוי את הפיוט "ה' אנא אמצאך" – ליום שמחת תורה. 

אז הנה לכם שירו המלא של יהודה הלוי, אפשר להרגיש דרכו את תחושת חוסר הוודאות, האמונה, הרצון לקרבה והסקרנות. 

סרנדיפיטי חגיגי, תהנו.

יָ הּ, אָנָה אֶמְצָאֲךָ? / מְקוֹמְךָ נַעֲלָה וְנֶעְלָם!

וְאָנָה לֹא אֶמְצָאֲךָ? / כְּבוֹדְךָ מָלֵא עוֹלָם!

הַ נִּמְצָא בַקְּרָבִים / אַפְסֵי אֶרֶץ הֵקִים,

הַמִּשְׂגָּב לַקְּרוֹבִים, / הַמִּבְטָח לָרְחוֹקִים,

אַתָּה יוֹשֵׁב כְּרוּבִים, / אַתָּה שׁוֹכֵן שְׁחָקִים.

תִּתְהַלֵּל בִּצְבָאֲךָ – / וְאַתְּ עַל רֹאשׁ מַהֲלָלָם,

גַּלְגַּל לֹא-יִשָּׂאֲךָ / אַף כִּי חַדְרֵי אוּלָם!

וּ בְהִנָּשְׂאֲךָ עֲלֵיהֶם / עַל כֵּס נִשָּׂא וָרָם,

אַתָּה קָרוֹב אֲלֵיהֶם / מִרוּחָם וּמִבְּשָׂרָם,

פִּיהֶם יָעִיד בָּהֶם, / כִּי אֵין בִּלְתְּךָ יוֹצְרָם.

מִי זֶה לֹא יִרָאֲךָ – / וְעַל מַלְכוּתְךָ עֻלָּם?

אוֹ מִי לֹא יִקְרָאֲךָ – / וְאַתָּה נוֹתֵן אָכְלָם?

דָּ רַשְׁתִּי קִרְבָתְךָ, / בְּכָל-לִבִּי קְרָאתִיךָ,

וּבְצֵאתִי לִקְרָאתְךָ – / לִקְרָאתִי מצָאתִיךָ,

וּבְפִלאֵי גְבוּרָתְךָ / בַּקֹּדֶשׁ חֲזִיתִיךָ.

מִי יֹאמַר לֹא רָאֲךָ? / הֵן שָׁמַיִם וְחֵילָם

יַגִּידוּ מוֹרָאֲךָ / בְּלִי נִשְׁמַע קוֹלָם!

הַ אֻמְנָם כִּי יֵשֵב / אֱ-לֹהִים אֶת-הָאָדָם?

וּמַה יַחְשֹׁב כָּל-חוֹשֵׁב, / אֲשֶׁר בָּעָפָר יְסוֹדָם –

וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב / תְּהִלּוֹתָם וּכְבוֹדָם!

חַיּוֹת יוֹדוּ פִלְאֲךָ / הָעוֹמְדוֹת בְּרוּם עוֹלָם,

עַל רָאשֵׁיהֶם כִּסְאֲךָ – / וְאַתָּה נוֹשֵׂא כֻלָּם!